Daf 81a
מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימָא כּוּלְּהוּ בִּסְקִילָה. ''וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם'' – זֶה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה דְּבִסְקִילָה, ''אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא'' – זוֹ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה דְּבִסְקִילָה, ''וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו'' – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה דְּבִסְקִילָה.
Rachi (non traduit)
בן סורר ומורה. וקרי ליה שופך דם על שם שסופו לשפוך כדאמרי' (לעיל סנהדרין דף עב.) שעומד בפרשת דרכים וכו':
לִידּוֹן נָמֵי אַאִיסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ! דְּהָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאִיסּוּר מוֹסִיף.
Rachi (non traduit)
מודה ר' יוסי באסור מוסיף. ומחדש דבר על האשה הזאת לאסור בה דבר חדש (או) לאסרה על מי שלא היתה אסורה עליו מתחלה כגון הכא כשהיתה אלמנה והיא חמותו היתה אסורה לו משום חמותו ומותרת לכל אדם וכשנעשית אשת איש הוסיף בה השם הזה איסור שאסרה לכל העולם וכי האי גוונא מודה ר' יוסי דאסור חל על אסור מגו דחייל אכולא עלמא שהיתה מותרת להם עד עכשיו חייל נמי אהאי ואע''פ שאסורה לו ועומדת:
דאמר ר' אבהו. ביבמות בפ' ד' אחין:
Tossefoth (non traduit)
דאמר רבי אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף. אע''ג דבפ' ד' אחין (יבמות דף לב:
ושם) משמע דלא קיימא לבסוף מ''מ אמת הוא כדאי' בפרק אמרו לו (כריתות דף יד: ושם):
לידון נמי באיסורא דאשת איש. לענין קרבן קא פריך שיתחייב ב' חטאות בשוגג אי נמי אם התרו בו משום אשת איש ולא התרו בו משום חמותו ורבה מהדר ליה דבמזיד איירי ובהתרו בו משום שניהם:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ, נִידּוֹן בַּחֲמוֹתוֹ?
עָבַר עֲבֵירָה. תַּנְיָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי? נִידּוֹן בְּזִיקָּה רִאשׁוֹנָה הַבָּאָה עָלָיו. חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ – נִידּוֹן בַּחֲמוֹתוֹ. אֵשֶׁת אִישׁ וְנַעֲשֵׂית חֲמוֹתוֹ – נִידּוֹן בְּאֵשֶׁת אִישׁ.
Rachi (non traduit)
חמותו ונעשית אשת איש. כגון נשא בת אלמנה ונאסרה אמה משום חמותו ואחר כך נשאת ונאסרה עליו משום אשת איש נדון בחמורה בשריפה דהיא קדמה אבל אם היתה אשת איש ונעשית חמותו הואיל כשנשא בתה כבר היתה זו אסורה עליו משום אשת איש תו לא חייל אסור חמותו אאסור אשת איש ואינו נדון אלא בחנק:
בזיקה הראשונ'. באותו איסור שהוזקק זה תחלה להזהר בו ולפרוש ממנו הוא נדון אבל לא באיסור הבא עליו אחרון אע''פ שהוא חמור דקסבר ר' יוסי אין איסור חל על איסור ואפי' חמור על הקל הלכך אין כאן שתי מיתות:
Tossefoth (non traduit)
נדון בזיקה ראשונה. לאו מילתא דפסיקא היא דהא חמותו ונעשית אשת אב איסור מוסיף הוא אי אית ליה אחין ולמאן דאמר סקילה חמורה נידון באשת אב:
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא מֵעַתָּה: ''אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה'', הָכִי נָמֵי בְּכוּלְּהוּ – אִין, בַּחֲדָא מִינַּיְיהוּ – לָא? אֶלָּא: בְּאַחַת מִכָּל אֵלֶּה, הָכִי נָמֵי: בְּאַחַת מִכָּל אֵלֶּה.
''וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא'' – שֶׁלֹּא יָרַד לְאוּמָּנוּת חֲבֵירוֹ, ''וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב'' – שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מִקּוּפָּה שֶׁל צְדָקָה. וּכְתִיב: ''צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה''. כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַגִּיעַ לְמִקְרָא הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה. אֲמַר: מַאן דְּעָבֵיד לְכוּלְּהוּ הוּא דְּחָיֵי, בַּחֲדָא מִינַּיְיהוּ – לָא?
Rachi (non traduit)
שלא נהנה מקופה של צדקה. שהוא דבר גנאי לאדם הגון:
דָּרֵשׁ רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ''אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל''? שֶׁלֹּא אָכַל בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו. ''וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל''? שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה.
Rachi (non traduit)
אל ההרים לא אכל. שלא נצטרך לזכות אבותיו מתוך שהוא חסיד:
אל ההרים לא אכל. סיפיה דקרא צדיק הוא חיה יחיה לומר זה צדיק גמור וע''כ משום דלא עביד הני לאו צדיק הוא אם עבר עבירות אחרות אלא לאו כמשמעותיה מדריש:
אִם כֵּן, מַאי קָא מַשְׁמַע לַן יְחֶזְקֵאל? דִּלְמָא תּוֹרָה קָא מַהְדַּר. אִם כֵּן, אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַהְדּוֹרַהּ כִּי הֵיכִי דְּאַהְדְּרַהּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ.
Rachi (non traduit)
דאהדריה משה. במשנה תורה:
''וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם'' – בְּסַיִיף, ''אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא'' – זוֹ אֵשֶׁת אִישׁ בְּחֶנֶק, ''וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו'' – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בִּסְקִילָה. וּכְתִיב: ''מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה'' – בִּסְקִילָה.
Rachi (non traduit)
בסקילה. דכל דמיהם בם בסקילה דהיא חמורה ואי דלא נגמר דינו קודם לכן לא איצטריך קרא לאשמועינן:
Tossefoth (non traduit)
וכתיב דמיו בו יהיה בסקילה. מכאן קשה לפי' הקונט' דבריש איזהו נשך (ב''מ סא:
ושם) דאמרי' הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים דכתיב הכא בנשך נתן ופירש שם בקונטרס דדמיו בו יהיה משמע דמים ששפך שהעני את חבירו ומת ברעב עליו ישובו ולא יתכן כלל דהא לסקילה אתיא הכא בשמעתין ובאוב וידעוני דכתיב דמיהם בם ובכמה דוכתי כולם לסקילה אתיין ונראה דדריש מדכתיב הכא והוליד בן פריץ וגו' ובכל הספרים גרסי' בפ''ק דתמורה (דף ו:) וסמיך ליה והוליד בן פריץ:
בְּעָא מִנֵּיהּ אֲבוּהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא מֵרַבָּה בַּר נָתָן: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה? דִּכְתִיב: ''וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם [וְגוֹ'] אֶל הֶהָרִים אָכַל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו''.
Rachi (non traduit)
מנא הא מילתא וכו'. ואע''ג דנגמר דינו לקלה:
אָמַר רָבָא: הָכִי בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁעָבַר עֲבֵירָה קַלָּה, וְנִגְמַר דִּינוֹ עַל עֲבֵירָה קַלָּה, וְחָזַר וְעָבַר עֲבֵירָה חֲמוּרָה. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּנִגְמַר דִּינוֹ לַעֲבֵירָה קַלָּה, הַאי גַּבְרָא קְטִילָא הוּא. קָא מַשְׁמַע לַן.
Rachi (non traduit)
אמר רבא. ודאי אי מקמי דאתא לקמן עבדינהו לתרוייהו לא איצטריך לאשמועינן כי איצטריך למתנייא כגון דנגמר דינו תחלה לקלה סד''א וכו':
Tossefoth (non traduit)
ונגמר דינו לעבירה קלה וכו'. תימה ואמאי נדון בחמורה הא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה דאי מיתזמי סהדי בתראי לא מיקטלי כיון דבלאו סהדותייהו גברא בר קטלא הוא כדמוכח בפ''ק דמכות (דף ה.) גבי באו שנים ואמרו בחד בשבא נגמר דינו של פלוני וכו' וי''ל דהכא מיירי כגון דהך עבירה שניה עבר בפני ב''ד דאפילו בעדות שאי אתה יכול להזימה מחייבינן ליה לעיל בטריפה משום ובערת הרע ועוד יש לומר כיון דאי מיתזמי קמאי או מיתכחשי מהני סהדותייהו דבתראי עדות שאתה יכול להזימה קרינן ביה:
גְּמָ' פְּשִׁיטָא! אֶלָּא, אִיתְּגוֹרֵי אִיתְּגוּר?
Rachi (non traduit)
גמ' פשיטא. דבחמורה נדון שהרי אף בה נתחייב דהיכי סליק אדעתן לידון בקלה וכי אתגורי אתגר במה שעבר שתי עבירות אילו לא עבר אלא על החמורה היה נדון בה ועכשיו שהוסיף לעבור עמה עבירה אחרת נדון בקלה:
Tossefoth (non traduit)
איתגורי איתגור. וא''ת בפרק אלו נערות (כתובות לב.) דיליף מחובל בחבירו דכל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי ופריך מה לחובל בחבירו שכן חייב בה' דברים ואי ממונא קולא הוא שכן הותר מכללו בב''ד והשתא איך יתכן לומר דקולא הוא אם כן איתגורי איתגור וי''ל דשאני התם משום דחס רחמנא אהפסד ממונו של חבירו:
מַתְנִי' מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. עָבַר עֲבֵירָה שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נִידּוֹן בַּזִּיקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה עָלָיו.
Rachi (non traduit)
בזיקה הראשונה. בגמרא מפרש לה:
מתני' עבר עבירה שיש בה שתי מיתות. כגון חמותו והיא אשת איש:
לָא תֵּימָא לֵיהּ לַאֲבוּךְ הָכִי, דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ: ''אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה'', אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ''אַבָּא, כָּךְ כְּתִיב בַּתּוֹרָה''. סוֹף סוֹף הַיְינוּ הָךְ! אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ''אַבָּא, מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ הוּא''.
Rachi (non traduit)
אלא. בניחותא אומר לו מקרא האמור בתורה ואומר לו אבי מקרא כך וכך כתוב בתורה והוא עצמו ישים על לבו על מה זה מזכירו והכי נמי אין לך לומר לאביך לא תתנייה הכי:
סוף סוף היינו הך. דמביישו ואומר וכי יפה אתה עושה:
אלא אמור לו אבא כך כתוב בתורה. קס''ד בתמיהה קאמר וכי כך כתיב בתורה:
לא תימא ליה לאבוך הכי. להודיעו בהדיא שהוא טועה משום דמכסיף ומצטער:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source